טיפול אחרי לידה למטופלת יקרה שלי. כבר אמרתי שאני אוהבת את האנרגיה הזו של טיפולים אחרי לידה? להגיע לבית היולדת, (הפעם לא הספקתי לבשל לה משהו – פיצוי יגיע אינשללה), להיכנס לבועה הזו של אמא וגור קטן קטן.
והפעם אנרגיה אחרת, של פול אוקיסטוצין. לשמוע סיפור לידה חלומי, להרגיש אותו ממש, לשמוע על פוסט לידה מהמם. לא, לא תמיד זה ככה, ממש לא, אבל פה כן. היא נראית כ"כ יפה, זורחת, למרות המותשות והגוף המפורק. "את נראית כמו נערה מאוהבת" – אני אומרת לה. "לגמרי" – היא עונה קורנת. וזה מכניס גם אותי להיי הזה. לברייק מהחיים של להיות בבועה הזו, להיות על עננה. לגעת ברגליים שכל נגיעה בהן מרגישה כמה היא צריכה את המגע הזה. כל חלק ממנה. לשמוע ברקע את הקולות המתוקים האלה, קצת פעיות, קצת חירחורים, קצת הימהומים, מתוקים מתוקים, של הגור הקטן ששוכב לצידה, במיטתה, קצת יונק, קצת מתבונן, קצת נרדם, והעיקר – נותן לאמא שלו לקבל טיפול:-) תודה מתוק.
עוזבת אותם כמעט ישנים, במיטה, חיבוק ונשיקה. ברוך הבא לעולם, קטני.