שימור פוריות. לפעמים זה נראה כ"כ רחוק ממך, כ"כ לא קשור. טוב מה עכשיו הורמונים ושאיבות ועניינים. לפעמים את בכלל צעירה נורא, או לא בראש של תינוקות עכשיו. לפעמים את בשיא הקריירה. לפעמים את עדיין מחכה שהוא יבוא, האחד, וזה יקרה, בדרך הזו, הרגילה – משפחה, אמא, אבא, ותינוק. אבל השעון הזה, שמתקתק, אוף, השעון הזה.

1. שימור פוריות מסיבות רפואיות (למשל, נשים עם אנדומטריוזיס במצב קשה ומורכב, נשים לפני כריתת שחלות, סרטן, נשים עם מחלות אוטואימוניות שונות או תסמונות גנטיות שעלולות לפגוע ברזרבה השחלתית וכו). נשים אלה מקבלות את שימור הפוריות במימון המדינה
2. שימור פוריות סוציאלי – מרצונה של האישה: בשל ירידה ברזרבה השחלתית, היעדר זוגיות, רצון להתמקד בקריירה, היסוס בנוגע להבאת ילדים, סיבות רפואיות מעכבות ועוד. ובעצם – מדובר פה בסוג של הקפאת הזמן 🙂 כאן המטופלת מבצעת את התהליך באופן פרטי.

ההגבלות הן – גילאים 30-41. יש הגבלה ל4 שאיבות או 20 ביציות.

עם השנים כמות הביציות ב"מאגר" שהאישה נולדת איתו וגם האיכות שלהן יורדת.
גיל האישה בזמן תהליך הקפאת הביציות הוא משמעותי מבחינת סיכויי ההצלחה.
ישנה גם אפשרות להקפיא עוברים – כלומר ביצית שהופרתה ע"י זרע מבן זוג או תורם. ישנן נשים שבוחרות בשתי האופציות – מקפיאות גם ביציות וגם עוברים.

התהליך הרפואי של הקפאת ביציות כולל הזרקה של הורמונים מגרי זקיקים – לשם יצור של מספר זקיקים בו זמנית. הרעיון הוא שכל הזקיקים, או לפחות חלק גדול מהם, יגיבו להורמונים ויבשילו (לעומת זקיק אחד במחזור טבעי). האישה עוברת מעקבי זקיקים ובדיקות דם כדי להתאים את כמות ההורמונים וזמן השאיבה.
השאיבה מתבצעת לרוב תוך כדי הרדמה מלאה קצרה, ע"י הכנסת מתמר עם מחט ששואבת את הנוזל מכל זקיק, ובליווי אולטרסאונד. לא בכל זקיק יש ביצית ולא כל הביציות הגיעו למצב של בשלות.
הביציות הבשלות מוקפאות בתהליך הקפאה מהירה (ויטריפיקציה).

לקראת התהליך עלולות לעלות כל מיני שאלות, תהיות, מחשבות:
פחדים, פחד מהתהליך עצמו, מהורמונים, מהרדמה כללית, במקרה של שימור סוציאלי – האם זו סוג של הודאה בכישלון? פגיעה בתדמית? ואולי בכלל זו העצמה? לקיחת שליטה על החיים שלי? האם זה ירחיק ממני זוגיות או יקרב? האם אני בוחרת לשמור זאת בסוד או משתפת? אם לא אעשה זאת איך ארגיש עוד כמה שנים אם לא אמצא זוגיות? ועוד ועוד ועוד. לבטים לבטים…

כמו בכל תהליך של כניסה להריון מומלץ להגיע לטיפולים עוד לפני. במקרים של שימור פוריות, מאחר ולעיתים מדובר במצבים רפואיים מורכבים, או בתהליך יקר, אני ממליצה להשתדל להקפיד על כך עוד יותר ולהכין את הגוף להתחיל את התהליך בצורה מאוזנת ומיטבית. האידיאל הוא 3 חודשים לפני.
תוך כדי תהליך המטרה היא שיותר זקיקים יגיבו להורמונים ושהביצית שבתוכן תבשיל. בנוסף, הפחתת תופעות הלוואי של ההורמונים.
אני משלבת עיסוי בטן ואגן בשיטת ארויגו ורפלקסולוגיה. לפעמים מתחילה דווקא בעבודת פינוי, ניקוי רעלים, לפעמים בוחרת לחזק, לעורר, להזרים.
תמיד ממליצה על יעוץ אצל נטורופתית ו/או הרבליסטית – לתהליך מיטיב כולל ועוטף.
בארויגו וברפלקסולוגיה אני מסייעת בהזרמת ובהנעת דם אל אברי האגן ואל המערכת הנשית. כשמקלים על שיחרור של סרעפת מכווצת, שרירים מכווצים, אגן נוקשה – יש שיפור גם במצב הסטרס, בנשימה, בזרימת הדם, הלימפה ויחד איתו גם ההורמונים. במצב של מתח כרוני, כשהסרעפת מכווצת תמידית, כשהאגן נוקשה, אברי הבטן לא מקבלים אספקת דם אופטימלית ותפקוד האברים עלול להפגע, ובינהם גם הרחם והשחלות. גם האיזון ההורמונלי עלול להפגע כאשר הסרעפת והשרירים מכווצים.
אני מטפלת כמובן גם תוך כדי תהליך, לפני שאיבת הביציות.
הטיפול עשוי להקל על תופעות לוואי הנגרמות לעיתים מההורמונים, כגון – נפיחות, עצירות, עצבנות ועוד.
אנחנו מקדישות זמן לשיחה, אנחנו תוהות, אנחנו מהדהדות שאלות. זה המקום לפרוק, להגיד את הדברים שאנחנו לא מעיזות. לא תמיד יש לכך מקום בזמן הטיפול הרפואי, גם אם יהיה הטוב ביותר.
זה חשוב כל כך.
ואפשר גם לשתוק, ולהניח למגע לדבר.