כיצד טיפולי רפלקסולוגיה יכולים להשתלב עם טיפולי פוריות? כיצד רפלקסולוגיה יכולה לסייע בבעיות פריון? ואיך הרפלקסולוגיה מאזנת את הגוף והנפש לקראת הריון?
רפלקסולוגיה ופוריות
בהתחלה זו מן תמימות כזאת, תחושה שיש לנו שליטה, אפילו יכולת תזמון של מתי להיות בהריון ומתי ללדת. יש כאלה שזה מצליח להן ונשארות, ברות מזל, עם התמימות הזו. יש כאלה שלא.
חודש ועוד חודש, לפעמים מן רכבת הרים רגשית כזו, של הנה זה בא ו"אני ממש מרגישה שזה זה הפעם" והחזה נפוח, ובטח הדימום הזה הוא השתרשות ו… לא. שוב הוסת הגיעה. בום. הכמיהה הזו ל-2 פסים שיופיעו. ההשתוקקות הזו של הלב, של הרחם… אני זוכרת את זה טוב טוב. הייתי שם.
חודש ועוד חודש וכמיהה והשתוקקות ואכזבה ואז מחלחלת אט אט ההכרה ש – יש כאן אולי בעייה.
הנתונים היבשים אומרים כי 15% מהזוגות המנסים להרות נתקלים בבעיות (כך לפי פרופ' בר חווה). מבחינה רפואית ממליצים לפנות לרופא פוריות אחרי שנה של קיום יחסי מין לא מוגנים. אם מדובר בגיל מבוגר יותר, או שידועות בעיות מראש, כמובן שכדאי עוד לפני.
סוגי בעיות פוריות:
מה מציעה הרפואה הקונבנציונאלית?
בהתאם לבעיה כמובן, המסלול השכיח הוא הזרעות (לעיתים מתחילים באיקקלומין ללא הזרעות, בהתאם לבעייה ובהתאם לגיל האישה), ואחרי מס' סבבים של הזרעות – IVF – הפרייה חוץ גופית.
את הטיפולים האלה יעברו בד"כ גם נשים הסובלות מהפרעות הורמונלית, גם ה"לא מוסברות" וגם נשים שבני הזוג שלהן סובלים מבעיות בזרע. לחלק מהבעיות המכניות יהיו פתרונות אחרים – לפרוסקופיה, היסטרוסקופיה, או "קפיצת מדרגה" היישר להפריות מבחנה.
רפלקסולוגיה ופוריות:
ע"פ התאוריה של הרפלקסולוגיה כל אבר בגוף משתקף בכפות הרגליים. ע"י לחיצה ועיסוי של אזורים אלו ניתן לטפל ולאבחן באברים ובמערכות הגוף השונות וע"י כך לאזן ולהקל על מצבים פיזיים, רגשיים ונפשיים שונים.
עוד על הטיפול הרפלקסולוגי ניתן לקרוא כאן.
את הטיפול הרפלקסולוגי ניתן וכדאי לשלב בכל שלב של לקראת הריון: הן אם רוצים "לתת צ'אנס" לרפואה המשלימה לפני שפונים לטיפולים הורמונליים (גם כאן, יש בעיני שיקול לגיל. עד כמה המונח המעצבן של "שעון ביולוגי" מאפשר לנו לחכות ולתת הזדמנויות). ואפשר גם לשלב את הטיפול הרפלקסולוגיה עם טיפולי פוריות הורמונליים קונבנציונאליים.
כאשר אני מטפלת ברפלקסולוגיה באישה שמנסה להכנס להריון, בדרך זו או אחרת, אני מתייחסת לשלב בו נמצאת האישה: וסת, לפני ביוץ / הזרעה / שאיבה / החזרה / הריון, או שוב וסת.
כך למשל, בזמן וסת, הטיפול יהיה מניע יותר, יעבוד על דרכי פינוי ואולי גם פינוי של שאריות הורמונים מפרוטוקול טיפולי קודם.
לקראת ביוץ / הזרעה / שאיבה – הטיפול יתמוך בתהליך גדילת הזקיקים ועיבוי של רירית הרחם.
לקראת החזרה (במקרה של IVF) – התמקדות ברחם וברירית הרחם , לקראת החזרת וקליטת העוברים.
אחרי ביוץ/ הזרעה / החזרה: אני מתייחסת לאישה כמו אל אישה בשלב התחלתי של הריון. כלומר, טיפול מאוד עדין, מרגיע, אנרגטי, מפנק…
איך מסייעת הרפלקסולוגיה לאישה עם קשיי פוריות:
איזון של המערכת ההורמונלית – הסדרה של ביוצים, "הבאת" וסתות אבודות, עידוד פעולת גדילת הזקיקים לקראת הביוץ ועוד
שיפור זרימת דם בכלל ובפרט לאזור האגן, הרחם ורירית הרחם
איזון והקלה בתופעות לוואי אפשריות של התרופות ההורמונליות: נפיחות, עייפות, התפרצויות רגשיות ועוד
הכנה כללית של הגוף לקראת הריון, בהתאם למצבה הספציפי של כל מטופלת. מומלץ להתחיל את ההיריון כאשר הגוף והנפש במצב מאוזן עד כמה שניתן. רצוי לטפל עוד לפני ההיריון בבעיות שונות כגון כאבי גב, בעיות עיכול, נשימה, אלרגיות, מיגרנות ועוד.
הורדות רמות מתח: ופה אני חייבת להגיד, שלדעתי המשוחדת מאוד, רפלקסולוגיה היא אחד מהטיפולים המרגיעים ביותר בעולם כולו:-)
בניגוד לטיפולים כמו דיקור או הומיאופתיה (שאין בדעתי להנמיך ביעילותם, להיפך!) טיפול רפלקסולוגי הוא פשוט כייף אחד גדול וזה הבונוס הגדול שלו. בתקופה כזו של שגרה לחוצה, קשה, מייסרת, כואבת, כייף הוא לא דבר של מה בכך. ממש ממש לא. יש נשים שממש מחכות בכיליון עיניים לכייף השבועי הזה, ללשכב ולשחרר וכן, להתפנק.
מהניסיון שלי עם מטופלות פריון בקליניקה, אני רואה גם משמעות רבה לטיפול שמתבצע שבוע אחר שבוע ובו יש אפשרות לפרוק הכל, גם את התחושות הקשות יותר, גם את אלה שאנחנו לא מעיזות לספר לאף אחד, גם את הקינאה והמרירות והיאוש. ה-כל. ואפשר גם לשתוק. כל אחת ומה שנכון לה. לעיתים אני משלבת גם פרחי באך, כתמיכה ריגשית. (על פרחי באך לקראת הריון ניתן לקרוא כאן).
בעיות פיריון שהרפלקסולגיה יכולה להועיל ולהקל עליהן הן: שחלות פוליציסיטיות, רירית רחם דקה, תגובה שחלתית ירודה, אנדומטיריוזיס, ביוץ לא סדיר, חוסר איזון הורמונלי ועוד. חלק מהמטופלות אני מפנה ליעוץ נטורופתי ותזונתי, בנוסף לטיפול הרפלקסולוגי. ישנם מקרים שאני מפנה לדיקור וצמחי מרפא (גברים עם בעיות זרע, למשל).
ואין שמחה ממני לראות את השימחה שלכן כשמגיעים 2 הפסים המיוחלים. ואין שמחה ממני לטפל בכן, כשלצדכן תינוק קטן.
אשמח כל כך ללוות אתכן וללכת איתכן יד ביד, יד על רגל. לגעת, ללוות, לתמוך, להקשיב.
ולסיום, רוצה לשתף אתכן במשהו שכתבתי על אחת המטופלות שלי:
נתחיל מהסוף – סוף שהוא בעצם התחלה: לל' יש בטן גדולה. לל' יש תינוק בבטן:-)
ל' היא אישה מרשימה, יפה, חזקה, מצליחה בתחומה, אמביציונית. אחת כזו שכל מה שהיא רוצה בחיים היא משיגה. חוץ מדבר אחד.
ל' יכולה להיות כל אחת בסביבה שלכם ואתם לא תדעו.
היא הגיעה אלי לפני כמה שנים טובות כבר. שבוע אחרי שבוע. 50 דקות בשבוע. 50 דקות שבהן מותר להוריד את המסכות, להיעצב, לחשוף את הקנאה, את הבור בבטן. רק בין כותלי הקליניקה היא מרשה לעצמה לגלות שקשה לה ללכת לארועים חברתיים, שקשה לה לפגוש חברות, לחשוף את היאוש, את החור העצום הזה. חור שחור.
אני עוברת איתה הרבה. יד ביד. בהתחלה תקווה גדולה שהנה אוטוטו זה קורה ומה פתאום הורמונים וטיפולים ו"אני רוצה לבד, טבעי". ולאט לאט התקווה שלה דועכת. היא עושה את הכל בקצב שלה. לאט. מתוך שלמות. הרבה לבטים. מגילות על מגילות של סמסים. שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע. הזמן עובר והיא עולה כיתה ועוד כיתה.
ובד בבד יש תקוות ואכזבות ואובדנים וכאב ו-50 דקות של רוגע בשבוע.
ובד בבד גם אני עוברת הריונות ואכזבות ועליות ומורדות וחובקת תינוקות. ול' שם. פעם בשבוע. עם הבור בבטן, שרק גדל.
ויום אחד זה קרה. לא, אני לא לוקחת קרדיט. אני רק הייתי היד התומכת. אני רק הרגעתי וחזקתי
איזנתי והקלתי ושיחררתי. ולפעמים זה הרבה. אני רק הייתי הרפואה המשלימה . משלימה. ואני שמחה עד השמיים שהבטן גדולה. אין לכן מושג.
ואם אתם מכירים ל' כזו, או אם אתן בעצמכן מן ל' שכזו, אני אשמח לתת לכן יד.
להחזיק לכן את הרגליים בעקבים – באדמה – בבסיס. אתן תדעו – "הכל בסדר, הכל בסדר".