על אנדומטריוזיס בראי הרפואה המשלימה – רפלקסולוגיה, סובאדה – עיסוי בטן ואגן (ארויגו /עיסוי רחם), פרחי באך, תזונה, גופנפש ועוד.
אנדומטריוזיס בראי הרפואה המשלימה
את עם הכאבים האלה כבר שנים. אולי את בטוחה ש"יש לך משהו", אולי כבר התייאשת מללכת לעוד רופא ועוד רופא שיגיד ש"הכל בסדר, אין כלום", אז את לוקחת עוד אדוויל וסובלת בשקט. מתפתלת, מתכווצת ומחכה שתעבור כבר הוסת הזו.
ואולי את כבר "מאובחנת" ויש לזה שם לדבר הזה, והשם ארוך ארוך. ולפחות את יודעת שיש לך משהו ואת לא סתם מפונקת. כואב לך. ואת לא ממש יודעת מה לעשות.
ויש, יש מה לעשות.
אני כאן כדי להגיד כמה מילים על הצד הקונבנציונאלי וקצת יותר מילים על מה יש לרפואה המשלימה להציע לאנדומיטריוזיס.
אז מה זה בכלל אנדומטריוזיס?
אנדומטריוזיס הוא מצב בו תאים דמויי רירית הרחם נודדים ומתפשטים לאזורים שונים בחלל הבטן.
כאשר רקמה כזו מתפתחת באזורים מחוץ לרחם (לרוב באזור השחלות, החצוצרות, שלפוחית השתן, רקטום, מעי. במקרים נדירים – ראות, מוח), היא ממשיכה להגיב לשינויים ההורמונליים המתרחשים מדי חודש והנגעים ממשיכים לגדול ו/או לדמם. כאשר היא ממוקמת בשחלה, היא יכולה ליצור ציסטה (הנקראת ציסטה אנדומיטריאלית, או ציסטת שוקולד).
תאי האנדומטריוזיס מפרישים חומרי דלקת, אשר גורמים לכאב, עלולים לגרום להדבקויות וליצור רקמות צלקת סביבם.
אנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית כרונית פרוגרסיבית.
שכיחות המחלה – 10-15% מהנשים בגילאי תחילת הוסת ועד גיל המעבר. כלומר – 1 מ-10 נשים! ועדיין, תהליך האבחון לעיתים אורך שנים.
מהם הסימפטומים של אנדומטריוזיס:
הסימפטום הנפוץ הוא מה שנקרא "כאבי מחזור" קשים או כאבי אגן סביב זמן הוסת, לעיתים קלים, לעיתים עד כדי אי יכולת לתפקד כלל. ישנם נשים החוות את הסימפטומים רק סביב הוסת, אולם ישנן נשים הסובלות מכאב גם בשאר ימי החודש.
לאנדומטריוזיס סימפטומים רבים ומגוונים: כאבים שונים באגן, כאבי גב תחתון, כאבי בטן, כאבים בירכיים, כאבים בזמן הטלת שתן או צואה, כאבי ביוץ, כאבים בזמן יחסי מין, בחילות, שינויים ביציאות, עצירות, שילשול, דימום רקטאלי, דימום במתן שתן, קשיי פוריות, דימום ויסתי מוגבר, או נטייה לדימום בין הוסתות.
לעיתים אופי הסימפטום יוכל לרמז לנו על מיקום מוקדי האנדו' (למשל כאבי ביוץ עשויים לרמז על מוקד באזור השחלה, כאב לוחץ על הרקטום, או כאב בזמן יציאות בעיקר בזמן הוסת – עשוי לרמז על מוקד אנדו' באזור הרקטום).
באופן לא מוסבר לא תמיד תהיה התאמה בין כמות נגעי האנדומטריוזיס לרמת הכאב והאי נוחות. ישנן נשים אשר יש להן מספר מוקדים קטן, אולם פגיעה ממשית באיכות החיים ורמה גבוהה של כאב, לעומת נשים שע"פ ממצאי הבדיקות סובלות מהדבקויות ואנדומיטריומות רבות, אולם אינן מגיבות לכך קשה סימפטומטית.
הכאב באנדומטריוזיס נגרם כנראה ע"י התהליך הדלקתי שנוצר כתגובת הגוף לרקמות הרירית והשתחררות של פרוסטגלנדינים, הגורמים לכיווץ של כלי דם ולעיתים גם בהצטברות נוזלים, בבצקת ולחץ על העצבים.
כיצד מאבחנים אנדומטריוזיס?
אבחון ודאי לאנדומטריוזיס יהיה ע"י בדיקת לפרוסקופיה – פעולה ניתוחית שבה מוחדר סיב אופטי ע"י חתך זעיר באזור הטבור. הסיב מעביר תמונות למסך והרופא יכול לבדוק כך את איברי הבטן והאגן. במידה והתגלה נגע חשוד, לוקחים ממנו חתיכה זעירה לביופסיה, על מנת לאשר את האבחנה.
כמובן שמתייחסים לסיפור הקליני של המטופלת, לסימפטומים, לגנטיקה. רופא מנוסה יוכל לעיתים לאבחן על סמך התסמינים, לעיתים למשש את מוקדים משמעותיים, או לראות את חלקם בבדיקת אולטרסאונד. ישנם רופאים המתמחים באבחון אנדומטריוזיס ע"י בדיקת אולטרסאונד תלת מימדי. במרבית המקרים הנגעים שטחיים ולא ניתנים לאבחון ע"י אמצעים חיצוניים.
בכל מקרה, כאשר מתעורר חשד לאנדומטריוזיס מומלץ ללכת לאחד מהרופאים המתמחים בכך, לשם אבחון.
להלן רשימת רופאים מומלצים ומרכזי אנדומטריוזיס, מתוך האתר הנפלא של ניצן ברנשטיין.
למה זה קורה?
שאלה טובה! יש כמה וכמה תאוריות, אבל אף אחת מהן לא הוכחה לגמרי.
ע"פ אחת התאוריות נוזל הוסת אשר יוצא דרך צוואר הרחם והנרתיק, "חוזר אחורה" דרך החצוצרות, אל תוך חלל האגן והבטן.
תאוריה אחרת טוענת שלהרבה נשים יכול להיות מצב כזה של רקמות שאינן נשארות רק ברחם, אולם מערכת החיסון מזהה אותן ותוקפת אותן. אצל נשים עם אנדומטריוזיס יתכן יוש כשל כלשהו במערכת החיסון, שאינה מזהה את מוקדי האנדומטריוזיס ואינה מסלקת אותם. (אגב, אצל נשים עם אנדומטריוזיס ישנה נטייה למחלות המערבות את מערכת החיסון, אלרגיות, קנדידה, מחלות אוטואימוניות, דלקות פרקים ועוד).
ישנו גם מרכיב גנטי.
ישנו דיון על השפעת הרעלנים הסביבתיים בעידן המודרני (דיוקסין – רעלן המחקה אסטרוגן, אסבסט ועוד) כמגבירים את הסיכון להופעת המחלה.
תאוריה נוספת טוענת כי שרידים של תאים עובריים עשויים להתפתח למוקדי אנדומטריוזיס.
אנדומטריוזיס ופוריות
אנדומטריוזיס עלול להשפיע על הפוריות בכמה תחומים:
ליצור הדבקויות בין אברי המערכת הנשית ובכך להפריע לתפקודן, ליצור ציסטות ("ציסטות שוקולד") בשחלות ובכך לפגוע בביוץ, לחסום את החצוצרות ובכך להפריע למעבר התקין השל הזרע והביצית ואף ליצור נוזלים בחצוצרה, ליצור הפרעה בהשתרשות ברחם ועוד.
עם זאת, למרבה המזל, נשים רבות מצליחות להרות, אם בעזרת הרפואה המשלימה ועם בעזרת הרפואה הקונבציונאלית או שילוב בינהן. לשמחתי זכיתי לראות כמה וכמה כאלה נשים בקליניקה:)
מה מציעה הרפואה הקונבציונאלית?
משככי כאבים:
החל ממשככי הכאבים הקלאסיים (שפחות יעילים במקרים קשים) ועד לתותחים הכבדים יותר (שאיתם מכבידות גם תופעות הלואי) ועד לתרופות נרקוטיות במקרים קשים מאוד (עם יד על הדופק מסכנת התמכרות).
מכיוון שהאנדומטריוזיס מפריש חומרי דלקת, משככי הכאבים היעילים הם ממשפחת הNSAIDS (כגון אדוויל, נורופן, וולטרן וכו').
טיפול הורמונלי:
מטרתו לעצור את תהליך הביוץ, את צמיחת הרירית, ובכך למנוע וסת – למנוע את שיגשוג מוקדי האנדומטריוזיס. לרוב ימליץ הרופא על נטילת גלולות למניעת הריון (עם עדיפות לכאלה שיכילו פרוגסטרון ללא אסטרוגן, מאחר והאנדומטריוזיס היא מחלה תלויית אסטרוגן – ויזבל, סרזט). לעיתים ימליצו על "חיבור" ברצף של מספר חפיסות גלולות, על מנת שלא להגיע למצב של וסת. לעיתים ימליצו על התקן מירנה – התקן המפריש הורמונים לחלל הרחם (לנשים שכבר ילדו), התקן ג'נס (לנשים שטרם הרו), או על זריקות המדכאות את הציר ההורמונלי (דוגמת דקקפפטיל), המביאות למצב דמוי מנפאוזה (ועימו גם עלולים להגיע תופעות הלוואי האופייניות לגיל המעבר).
ניתוח:
פתרון שיוצע במקרים של נשים עם כאבים קשים שאינן מגיבות לטיפול התרופתי, במקרים של ציסטות גדולות, במקרים של פגיעה בפריון עקב אנדומיטריוזיס, או במקרי חירום. הניתוח מתבצע ע"י לפרוסקופיה ובו מוסרים נגעים וציסטות שחלתיות ומופרדות הדבקויות במידת האפשר.
אנדומטריוזיס ורפואה משלימה:
מאחר ומדובר במחלה כרונית כדאי להתייחס אל הטיפול באנדומטריוזיס כעל אורח חיים, לא על טיפול של זבנג וגמרנו.
אורח חיים שמטרתו להרגיש טוב יותר, לאכול טוב יותר, להקל על הסימפטומים ועל הכאב.
אורח חיים המכיל בתוכו תזונה מתאימה, תנועה, טיפולים ברפואה משלימה, שינה טובה, נשימה טובה.
אני מאמינה בדרך טיפול שהיא רב מערכתית – שכוללת בתוכה גם ביקורים שגרתיים אצל רופא מומחה לאנדומטריוזיס וגם טיפולי רפואה משלימה, תזונה, תנועה.
מאחר ואני מטפלת בעיסוי בטן ואגן – סובאדה (לשעבר ארויגו. לעיתים מכונה גם עיסוי רחם) ורפלקסולוגיה אלה השיטות שארחיב לגביהן, אבל אי אפשר שלא לתת קצת מידע על תזונה ובוודאי שישנן עוד שיטות טיפול שעשויות להתאים: דיקור (אני חסידה גדולה של רפואה סינית וממליצה בחום על שילוב של דיקור כחלק מאורח החיים, למי שמתחברת לכך), הומאופתיה, צמחים ועוד.


סובאדה (ארויגו) ואנדומטריוזיס:
סובאדה – עיסוי בטן ואגן (נקרא בעבר ארויגו ולעיתים מכונה בשם "עיסוי רחם") הנה שיטת טיפול, המתבססת על טכניקות עתיקות ממסורת שבט המאיה. הטכניקות האלה שופרו ופותחו בעשרות השנים האחרונות ע"י רוזיטה ארוויגו, אמריקאית שגרה בבליז, המקדישה את חייה להפצת ולימוד השיטה.
בבסיס השיטה עומדת ההנחה שמיקום הרחם משפיע על מצב הפוריות ועל מצבה הבריאותי של האישה.
עוד על סובאדה פה.
במהלך הטיפול נעשה עיסוי על הבטן התחתונה, העליונה, אזור הסרעפת, הגב התחתון, הסאקרום ועצמות האגן.
טיפול סובאדה משפיע היטב על זרימת דם לאזור האגן וחלל הבטן – מזין את הרחם והשחלות בדם עשיר ומחומצן, מסייע לניקוז פסולת במערכת הלימפה, מסייע באיזון המערכת ההורמונלית, משפר את תפקוד מערכת העיכול, מחזק את הרצועות התומכות ברחם, מרפה את השרירים, מחזיר את הרחם לאיזון ולמקום, מסייע בשיפור מצב הפריון, משחרר מתח בסרעפת (וע"י כך מעודדים זרימת דם גם לשחלות ומאזנים הורמונלית). עיסוי הגב משפר את מנח האגן ובכך משפר זרימת דם למערכת הנשית ומפחית עומס מעמוד השדרה. העיסוי מסייע לשחרר הידבקויות ורקמות צלקת ומסייע לשחרור חסימות פיזיות ורגשיות.
הטיפול מרגיע מאוד, משחרר אנדורפינים – לא דבר של מה בכך אצל נשים הסובלות מכאב כרוני.
במהלך הטיפול משתמשים גם בחבישות שמן קיק ומנחים את המטופלת כיצד לבצע עיסוי עצמי וחבישות שמן קיק עצמיות.
שמן הקיק מכיל חומצה ריצינולאית. השמן מעלה יצור לימפוציטים ורמת פעילות תאי T ולפיכך מגביר את פעילות מערכת החיסון. הוא מסייע לפירוק הדבקויות ורקמת צלקת.
כל מטפלת סובאדה יכולה להנחות את המטופלות שלה כיצד לבצע חבישות שמן קיק (ישנן כמה וריאציות).
כדי למצוא מטפלת סובאדה קרובה למקום מגוריך תוכלי לבדוק כאן


רפלקסולוגיה ואנדומטריוזיס:
הטיפול הרפלקסולוגי משתנה מאחת לאחת, בהתאם לסיפור הקליני, לסימפטומים ובהתאם למה שנזהה בכפות הרגליים. מידע על מהי רפלקסולוגיה תוכלו לקרוא כאן.
באופן כללי הטיפול הרפלקסולוגי באנדומטריוזיס יכלול עבודה על הזרמת דם לאברי האגן והמערכת הנשית – לשם תנועתיות ופתיחה של הדבקויות, איזון של המערכת ההורמונלית, חיזוק המערכת החיסונית, עבודה על מערכת העיכול במידת הצורך, עבודה על המערכת הלימפתית, עבודה על מערכת העצבים, מערכת הנשימה והרגעת סטרס.
פרחי באך ואנדומטריוזיס:
ד"ר אדוארד באך, רופא והומאופת אנגלי, פיתח בתחילת המאה העשרים שיטת ריפוי בעזרת תמציות אנרגטיות המופקות מפרחים. באך גילה 38 צמחים, אשר בעזרתם ניתן לאזן מצבים של חוסר הרמוניה בנפש האדם, כאשר כל אחד מ-38 הפרחים מיועד לסוג מסוים של חוסר הרמוניה.
התמציות אינן מכילות את החומר הפעיל של הצמח, אלא מכילות את האנרגיה שלו – את התדר המסוים של אותו צמח.
הפילוסופיה של באך קובעת שמחלה היא תוצר סופי של קונפליקט בין הנפש, השכל והנשמה. המחלה היא למעשה ביטוי למצב רגשי של האדם.
ד"ר באך הבין שאם הוא יטפל במחלה עצמה ובסימפטומים שלה הוא לא יפתור את המקור ואת שורש הבעיה. התמציות פונות למודעות שלנו ומתייחסות למצבו הנפשי של האדם – מצב רוחו, פחדיו, דאגותיו וקיבעונות התנהגותיים או רגשיים שפיתח.
את התמציות שהכין המטפל לוקחים בדרך כלל 4 פעמים ביום. 4 טיפות מתחת ללשון / בכוס מים.
פרחי באך הם דרך נפלאה לטיפול עמוק ואיטי עבור אלה שבאמת מעוניינות לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים.
דוגמאות לתמציות שעשויות להיות רלווטיות:
Olive (זית): לרגעים של עייפות ותשישות פיזית חזקה, תחושה שאין יותר כוחות לעשות כל מאמץ נוסף.
gentian (ערבז): תמצית המתאימה לנשים שמתייאשות מהר, חסרות כוח ואמונה להמשיך הלאה. מתאים לאלו מאיתנו שאינן רואות את האור ומרימות ידיים. ("אני לא יכולה יותר") מסרבות להאמין שלעתים חוסר האמונה שלהן הוא זה שגורם לחוסר היכולת להתגבר על בעיות. (למצבים יותר קשים של חוסר תקווה / יאוש עמוק: Gorse, Sweet chestnut).
pine (אורן): תמצית שמתאימה לנשים עם רגשי אשמה, ביקורת עצמית, לקיחת אחריות ושפיטה עצמית. מתאים לנשים שלוקחות על עצמן את העובדה שהן חולות. "התזונה שלי נוראית / אני לא זזה" וכו'.
White chestnut (ערמון לבן): תמצית שמיועדת למצבים של דאגת יתר, מחשבות שווא בלתי פוסקות, מוח "מפטפט", חוסר שינה עקב חוסר יכולת "להשקיט" את המוח. התמצית עוזרת להחזיר שקט מחשבתי ולסנן את המחשבות הלא רצויות.
כמובן שיש עוד תמציות, וכל בקבוק נעשה ע"י התאמה אישית של המטפל.
הטיפול שאני מבצעת משלב עיסוי בטן בשיטת ארויגו, רפלקסולוגיה, לימוד של העיסוי העצמי וחבישות שמן קיק ולעיתים הנחיות כלליות לגבי תזונה ואורח חיים. לעיתים אני מוסיפה גם המלצה על פרחי באך.
תדירות הטיפול בארויגו בנשים עם אנדו' מתחילה לרוב בפעם בשבועיים ובמידה ויש שיפור – טיפול תחזוקה אחת לחודש. זהו טיפול נעים ומרגיע מאוד 🙂
במידה והמטופלת מנסה להרות מתאימים את תזמון הטיפול ספציפית לשלב בו האישה נמצאת (מבחינת המחזור החודשי / טיפולי פוריות וכו').

אנדומטריוזיס ותזונה:
אינני תזונאית או נטורופתית ואני ממליצה בחום למי שרוצה לטפל בעצמה לגשת לתזונאית או נטורופתית שמבינה באנדומטריוזיס.
תזונה היא חלק מהותי מהשיפור באיכות החיים של נשים עם אנדומטריוזיס ועם כך מסכימים גם רופאים המתמחים באנדומטריוזיס.
ישנם כמה עקרונות חשובים: הורדת רמה דלקתיות בגוף, הורדת רמת אסטרוגן, חיזוק המערכת החיסונית, הקלה על מערכת העיכול.
מה כן?
הגברת מזונות שמסייעים לפנות אסטרוגן:
ירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים), דובדבנים, זרעי פשתן.
הגברת של צריכת מזונות אנטי דלקתיים:
על מנת להפחית את רמת הדלקתיות ואת הכאב בעקבות כך. לצרוך כורכום, שום, בצל, ג'ינג'ר, קינמון, הל ועוד.
הגברת אומגה 3:
צריכה של דגי ים צפוניים (סלמון, מקרל, טונה), זרעי צ'יה, זרעי פשתן.
לצרוך שמנים טבעיים וחומצות שומן באיכות טובה, שיוצרו בכבישה קרה.
מומלץ לשתות הרבה מים וחליטות תה.
מה לא?
הפחתה של מאכלים לא אורגניים:
ביצים, מוצרי חלב, בשר, עוף – עלולים להכיל הורמונים הניתנים לבע"ח.
הפחתה של ירקות ופירות לא אורגניים:
מאחר והם מכילים חומרי הדברה או דיוקסין, העלולים להגביר את יצור האסטרוגן.
הפחתה או המנעות מהמזונות הבאים:
חיטה – רצוי להפחית גלוטן עד כמה שניתן, חלב, סוכר (מעודד דלקתיות, מעודד לחות ויצירת ציסטות), סוכר, בשר בקר (מעודד יצירת פרוסגלנדינים מכווצים, מכיל חומצה ארכידונית, המעוררת דלקתיות), אלכוהול, קפאין, שומן טראנס וכו'.
הפחתה של מזון מתועש ומעובד:
מכיל חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח (בשל הנטייה שלהם לשבש את האיזון ההורמונלי ולהחליש את מערכת החיסון).
ומילה אישית על השקפת עולמי בנושא תזונה: לנשים עם אנדומטריוזיס מדובר בתזונה כאורח חיים, לא כעניין זמני. חלקן נהנות מהתזונה, לחלקן זה קשה. אני ממליצה בחום להשקיע בעצמכן, להנות. לא להתייחס אל התזונה כאל עונש. להיות יצירתיות ולהנות מחומרי גלם איכותיים. ואם כבר "חוטאים" פעם ב – להנות מהחטא – לקדש אותו – ללכת על חטא איכותי, לא לאכול בהחבא, ללעוס לאט, לעצום עיניים, להתענג מהביס, במודע ולשים את רגשות האשמה והביקורת העצמית בצד. הם לא מועילים לכלום. ואח"כ לשוב בהנאה ובשמחה לתזונה הקבועה.

תוספי תזונה:
תוספי תזונה אף הם עשויים להקל מאוד על סימפטומים של אנדומטריוזיס, אך רצוי לקחת אותם בהתייעצות ובליווי של נטורופתית. תוספי מזון שכיחים לנשים עם אנדומטריוזיס: מגנזיום, אבץ, ויטמין c, קומפלקס b, אומגה 3, כורכום, ויטמין e, פרוביוטיקה.
תנועה ואנדומטריוזיס:
אצל נשים עם אנדומטריוזיס יש הפרעה בזרימת דם לרחם ולמערכת הנשית – סטגנציה.
יחד עם הדם מגיעים גם ההורמונים ורכיבים של מערכת החיסון. נוזלי ליפמה צריכים להתפנות מהרחם והשחלות כדי לסלק פסולת. על מנת לאפשר את זרימת הדם ומנגד את זרימת הלימפה חשוב לשמור על תנועתיות נכונה. תנועתיות טובה של האגן מאפשרת זאת וכך גם עיסוי כגון עיסוי ארויגו.
מומלץ להרבות בתנועה, על מנת להניע את האגן. הליכה היא נהדרת, ריקוד הוא נפלא, ריקודי בטן, ריקוד אפריקאי, ניה, תרגולי נענועי אגן, וכן יוגה נשית (ישנן מורות ליוגה בכל הארץ, חלקן מתמחות באנדו'. רשימת המורות המלאה באתר היוגה הנשית).
ומילה שלי – תנועה זה יופי, אבל הכי יופי היא תנועה שבאה בשמחה, בהנאה. ולכן, הכי חשוב לבחור בפעילות שעושה לכן טוב ללב, לנשמה ולאגן. זהו גם המפתח להתמדה.
גוף - נפש ואנדומטריוזיס:
אפשר להתבונן על מוקדי האנדו' כאל רקמה נשית שמנסה להתפשט לכל מיני אזורים בחלל הבטן. כריסטיאן נורת'רופ כותבת: "זה גופינו המנסה שלא להניח לשכוח את האופי הנשי שלנו". "אנדומטריוזיס הוא מחלה של התמודדות. הוא מתעורר כאשר הצרכים הרגשיים של אישה מתמודדים עם תפקודה בעולם החיצון". הדילמה התמידית שבין חברה גברית, השגית, לבין הנשיות, המשפחתיות, גידול הילדים.
סטגנציה של דם באגן – חוסר יכולת לשחרר משהו מאוד עמוק, תקיעות, ברגשות שלנו (פחד, אבל, עצב וכו') וגם חוסר מימוש עצמי, או תחושה של תקיעות אישית, או חוסר יכולת לשחרר את היצירתיות שלנו.
אפשר להתייחס גם לאנדו' כמחלה בה נוצרים נוגדנים עצמיים (מאפיין אוטו אימוני) ולשאול – מה בתוכנו מנסה להתנגד לעצמנו? לא להקשיב למסרים העולים מהנפש שלנו? מה בתוכנו לא מקשיב לצרכים הרגשיים שלנו?
חלק מתהליך הריפוי הוא גם חקירה וכניסה אל אותם מקומות נחבאים ותקועים, של אותם מוקדי אנדו' רגשיים, תשוקות כמוסות, מאוויים נחבאים (שיטת "המסע" יכולה להיות נפלאה לכך, מהתנסות אישית שלי איתה וגם כל טיפול ריגשי ובו חקירה עמוק פנימה).
כיצד ניתן לעזור בזמן התקף / כאבי אנדומטריוזיס?
שאלתי את השאלה הזו בכמה קבוצות פייסבוק של נשים עם אנדומטריוזיס (אין חכם כבעל ניסיון). התשובות שקיבלתי היו:
תנועה וסיבובי אגן, חימום המקום ע"י בקבוק חם (יש נשים שהחימום יגביר אצלן את הדימום ולכן לא מתאים לכולן), תרגול יוגה נשית (ראי סירטון מצורף), חבישות שמן קיק (לא בזמן דימום כבד – כל מטפלת ארויגו תוכל להנחות כיצד), טיפול מגע מרגיע, רפלקסולוגיה, דיקור, טיפול אנרגטי, אמבטיות, מקלחת חמה, ריקוד נעים, נשימות, דמיון מודרך, לשכב על האדמה במקום נעים בטבע.
כל אחת ומה שהיא מתחברת אליו, כל אחת ומה שעושה לה טוב.
מצרפת סירטון של נורית סיון, מורה ליוגה נשית ואנדואית בעצמה, שבו בנתה סשן יוגה לעזרה בזמן כאב:
תערובת שמנים ארומטיים להקלה על כאבי וסת:
על כל 10cc של שמן נשא (שקדים / שומשום / קוקוס וכו') מוסיפים סה"כ 4-12 טיפות שמן ארומטי רוזמרין ושמן ארומטי מרווה מרושתת. אם יש סימפטומים של מערכת העיכול ניתן לשים גם שמן ארומטי ג'ינג'ר בתוך סך כמות הטיפות הנ"ל.
את תערובת השמנים מורחים באזור הרחם (4 אצבעות מתחת לטבור) בזמן כאב.
קישורים לקבוצות פיסבוק ועוד מידע בנושא אנדומטריזיס:
סיפורי אנדומטריוזיס אופטימיים 🙂
לפעמים, רגע אחרי האבחון, או עמוק עמוק בתוך התקף מהגיהנום, או כשאת לא ממש מצליחה להרות, קל מאוד לשקוע בבור. לתעב את האנדו', לכעוס, לצעוק, לפחד ממנו. וזה בסדר ומובן וטבעי כל כך.
גם צלילת יתר בקבוצות הפייסבוק השונים עלולה לגרום לפחד.
לכן אני חושבת שכ"כ חשוב לקרוא גם את הסיפורים השמחים, המעודדים, לדעת שאפשר לחיות עם האנדו' הזה ואולי, רק אולי, אפילו להתיידד איתו.
הנה סיפורה המרתק של חני אייזנשטט כרמי וסיפורה המופלא של סו.
וכמה מילים אישיות:
ככל שהגיעו אלי יותר נשים עם אנדומטריוזיס מצאתי כי המחלה הזו מסקרנת אותי יותר ויותר.
אל טיפול סובאדה – עיסוי בטן ואגן הגעתי בזכות מטופלת עם אנדו' (שבזמנו טיפלתי בה ברפלקסולוגיה והמלצתי לה על מטפלת ארויגו, כך נקראה השיטה אז) ומדי טיפול קיבלתי ממנה עוד ועוד מידע על הטיפול הזה ולמדתי על קסמיו. היום היא חובקת תינוקת 🙂
האנדומטריוזיס מסקרנת אותי. הגורמים הלא ברורים להיווצרותה, הסימפטומים הלא אחידים ובעיקר – ראיתי לא פעם את הקסם של החיבור מחדש לגוף, לתזונה הלא קלה, לתנועה, לעיסוי העצמי ואיתו ההקלה בסימפטומים ובאיכות החיים.
לא תמיד זה פשוט, לא תמיד זה עובד ויש הרבה עליות ומורדות ובטח שלא טיפול של הוקוס פוקוס, אלא טיפול תחזוקתי קבוע.
יצא לי לפגוש בקליניקה נשים ששנים על גבי שנים מסתובבות ללא אבחון. נשים שעברו מרופא לרופא ולא שמעו את המילה "אנדומטריוזיס", או נשים שסבלו מתסמינים של מערכת העיכול ועשו ככל בדיקת גסטרו' אפשרית, אך לא נשלחו להבדק במרפאת אנדו'. נשים שחיות על משכחי כאבים, לפעמים באופן יומיומי. נשים שלא יודעות שיש שם למה שיש להן, שאפשר לעזור, שהן לא לבד.
ההשתוקקות שלי היא להקל, ולו במעט, על נשים ששנים על גבי שנים נחשבו מפונקות, או מתלוננות, שכבר חששו לפצות פה. לתת להן את המקום שבו מאמינים להן, להקשיב להן, להכיל, לגעת, ואינשללה גם להקל.
מקורות מידע:
- גופה של אישה תבונתה של אישה / כריסטיאן נורת'רופ
- The Arvigo techniques of Maya abdominal therapy - proffesional care
- היוגה הנשית / מירה ארצי פדן
- אתריהם של גלית בראלי, ד"ר אלעד ברקוביץ', ד"ר דוד סוריאנו, ד"ר יובל קאופמן, ניצן ברנשטיין, חני אייזנשטט כרמי, תודה לד"ר מיכל עמיר.